עופר לבנה כפרי – Ofer Livne Kafri

נולד בנהלל בשנת 1948. גדל מגיל רך בבית אבא, הפסל מרדכי כפרי (וולפסדורף). לימים אחד הפסלים הבולטים בישראל, אדם אציל נפש ונדיב לב. השילוב של האמנות והעבודה החקלאית בחייו, היה גם אצל שני אנשים נוספים במשפחה: אביו, המשורר יצחק לבנה בלינקי שנהרג במלחמה וסבו מצד אמו הסופר צבי לבנה ליברמן. עולם האמנות היה חלק חשוב ובלתי נפרד משנות ילדותו. בגיל 63 חזר לצייר והחל בלימודים אצל הציירים איריס סינטרה, מיכאל חלאק, ובמיוחד אצל אמנון יוהס. בשנת 2016 יצא לגמלאות ממקום עבודתו באוניברסיטת חיפה (פרופסור בחוג לשפה ולספרות ערבית) ומאז הוא מקדיש את מרבית זמנו לעיסוק באמנות, השונה מאוד במהותו מהעבודה האקדמית. תהליך זה משקף גם מעבר מהציור הריאליסטי המדוייק של תקופת הלימודים, אל ממדים אחרים בעלי אופי אישי.

במבט אישי לאחור

אני סבור שתמיד היה לי, גם באופן לא מודע, רצון עז לצייר. מסיבות שונות (העבודה האקדמית היא רק אחת מהן), התחלתי לצייר באופן רציף רק מגיל 63. הלכתי בעיקר בעקבות האמנים שלמדתי אצלם: איריס סינטרה, מיכאל חלאק ובעיקר אצל אמנון יוהס, אצלו המשכתי ללמוד באופן אינטנסיבי גם לאחר צאתי לגמלאות בשנת 2016. מאוחר יותר בחרתי ללכת בכיוונים עצמאיים. מאז ועד היום הציור היה לעיסוק המרכזי, המשמעותי והאינטנסיבי בחיי. במבט לאחור אני מזהה עולם מגוון מאוד הן בתפישות והן בצדדים הטכניים, שאני רואה אותו כדרך ארוכה ומורכבת של ניסוי ותהייה. בדרך הזו לא כל תוצאה נתפשת אולי כרצויה, אבל בסך הכל יש כאן גם (בראייה של 'לאחר מעשה') ממדים שונים של התפתחות אמנותית שאיננה מנותקת מן הצדדים הפרטיים והאנושיים. נדמה לי שלאחרונה אני בתקופה בה אני הרבה יותר קשוב לעצמי בתהליך היצירתי.